הצגת המקור של הדף "חז"ל"

'''חָזָ"ל''' ([[ראשי תיבות]]: '''חכמינו זכרונם לברכה''') או '''רז"ל''' (ראשי תיבות: '''רבותינו זיכרונם לברכה''') היו המנהיגים הרוחניים וה[[הלכה|הלכתיים]] של [[עם ישראל]] לאחר חתימת ה[[מקרא]], מימי [[אנשי כנסת הגדולה]], ובעיקר מ[[תקופת בית שני]] ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]]{{הערה|מקובל במחקר המודרני להפריד בין תקופת הזוגות לבין "חז"ל", ולראות בהם שתי תקופות נפרדות.}} עד לחתימת [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] בתחילת [[המאה ה-6 לספירה]]. [[ספרות חז"ל]] הניחה את היסודות לכל ה[[ספרות תורנית|ספרות התורנית]] של ה[[יהדות]], והיא מהווה תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה ב[[תולדות עם ישראל]], במיוחד בדורות הרבים שבהם לא הייתה לעם ישראל הנהגה מדינית אחרת.

==תקופות חז"ל==
[[קובץ:Tiberias, Israël - 2008 (2465106286).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קבר [[רבי עקיבא]] ב[[בית מעון]] שב[[טבריה]]. נחשב לגדול ה[[תנאים]].]]
חז"ל נחלקים לקבוצות אחדות, על-פי תקופתם והיצירה העיקרית בתקופה זו:

===זוגות===
{{ערך מורחב|תקופת הזוגות}}
[[תקופת הזוגות]] נפתחה עם שני החכמים [[שמעון הצדיק]] ו[[אנטיגונוס איש סוכו]], והמשיכה עם חמישה זוגות של חכמים מימי בית שני, אחד שימש כ[[נשיא הסנהדרין]] והאחר כ[[אב בית דין]]. הידועים שבהם הם [[הלל ושמאי]].

===תנאים===
{{ערך מורחב|תנאים}}
ה[[תנאים]] היו חכמי ה[[משנה]]. הם חיו בארץ ישראל עד שנת [[220]] לספירה, ובנוסף למשנה נשמרו דבריהם ב[[ברייתא|ברייתות]] המפוזרות ברחבי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] וה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ב[[תוספתא]] וב[[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]]. עם התנאים הבולטים נמנים [[רבי עקיבא]], [[רבי שמעון בר יוחאי]] ורבי [[יהודה הנשיא]] (רבי), עורך המשנה.

===אמוראים===
{{ערך מורחב|אמוראים}}
ה[[אמוראים]] היו חכמי ה[[תלמוד]]. הם פעלו בתקופה שמתום חתימת המשנה ועד לסיום כתיבת התלמוד (משנת 220 עד שנת [[500]]). האמוראים פעלו בשני מרכזים: ב[[ארץ ישראל]] (ב[[טבריה]] וב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]), וב[[בבל]]. בנוסף לתלמודים (בבלי וירושלמי) נשמרו דבריהם ב[[אגדה (יהדות)|מדרשי אגדה]], שהמרכזיים שבהם הם [[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].

===סבוראים===
{{ערך מורחב|סבוראים}}
ה[[סבוראים]] היו חכמי [[ישיבה|ישיבות]] בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף [[המאה ה-5]]) ועד לתחילת תקופת ה[[גאונים]] (סוף [[המאה ה-6]] או אמצע [[המאה ה-7]]). הסבוראים ערכו את התלמוד ופעלו להטמעת תכניו בקרב עם ישראל.

==תקנות חז"ל==
[[קובץ:קבר רבי יהושע דסכנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר [[רבי יהושע דסכנין]], ה[[אמוראים|אמורא]] המצוטט ביותר ב[[אגדה (יהדות)|מדרשי האגדה]], ב[[סכנין]].]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שבע מצוות דרבנן]], [[תקנת חכמים]]}}
עד סוף תקופת ה[[תנאים]], בזמן שהייתה [[סנהדרין]], היה כוח לחז"ל לגזור גזירות ולתקן תקנות חדשות שלא נכתבו בתורה ולא נמסרו מסיני, בכל עניין שראו בו צורך. דוגמאות למצוות ואיסורים מחז"ל: קריאת [[מגילת אסתר]] ב[[פורים]], איסור טלטול [[מוקצה]] ב[[שבת]], חובת [[נטילת ידיים]] לפני אכילת [[לחם]], חובת [[תפילה (יהדות)|תפילה]] שלוש פעמים ביום ועוד רבות.

==ספרות חז"ל==
[[קובץ:Baram ancient synagogue (26715813362).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת בברעם]]. כמאה [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בתי כנסת מתקופת חז"ל]] נתגלו בארץ, בעיקר ב[[הגליל|גליל]], ב[[גולן]] וב[[דרומא|דרום הר חברון]].]]
{{להשלים|נושא=יהדות}}
{{הפניה לערך מורחב|ספרות חז"ל}}

==לשון חז"ל==
[[קובץ:Rehov Mosaic Replica-01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פסיפס]] [[כתובת רחוב]] מ[[תקופת התלמוד]], בו מצוטטת [[ברייתא]] הלכתית במלואה.]]
{{ערך מורחב|לשון חז"ל}}
'''לשון חז"ל''' או '''עברית משנאית''' (נקראת גם '''לשון חכמים''') הוא [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] של ה[[שפה]] ה[[עברית]] שהגיע לשיא תפוצתו בקרב [[יהודים]] שחיו בין [[המאה הראשונה]] ל[[המאה החמישית|מאה החמישית]] לספירה. לשון חז"ל נחלקת לשני רבדים עיקריים: "לשון חכמים א'", שבה נכתבו ה[[משנה]] וה[[תוספתא]], ו"לשון חכמים ב'", שבה נכתבו חלקים מן ה[[תלמוד]] הבבלי והירושלמי ו[[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] וה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].

ההבדל בין העברית של ה[[תנ"ך]], המכונה "[[לשון המקרא]]", לבין לשון חז"ל ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של ה[[בלשנות|בלשנים]] לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה"{{הערה|1={{בבלי|עבודה זרה|נח|ב}}.}}.

בדרך כלל תוחמים את לשון חז"ל בין תום [[תקופת הזוגות]] ו[[חורבן בית שני]] (כלומר, בסביבות [[50]]–[[70]] לספירה) לבין חתימת התלמוד הבבלי (בערך [[485]] לספירה). לפני לשון חז"ל דיברו ב[[לשון המקרא]], ובדרך כלל בוחנים את לשון חז"ל לפי הדמיון והשוני בינה ללשון המקרא. בתקופה שבין חתימת [[תנ"ך|המקרא]] למאה הראשונה לספירה אפשר להתייחס לשכבת לשון נוספת, שבה נכתבו [[מגילות מדבר יהודה]] וספר [[בן סירא]].

בתוך לשון חז"ל מבחינים בשלוש תקופות משנה:
* '''"משנה ראשונה"'''
:בתוך ה[[משנה]] אפשר לזהות בבירור משניות שהן קדומות מצד תוכנן ולשונן. מתארכים את המשניות האלה לזמן שבו [[בית המקדש השני]] היה קיים, כלומר, לפני שנת [[70]] לספירה. רוב המשניות האלה עוסקות בהלכות הנוגעות ל[[בית המקדש]] (למשל: [[מסכת תמיד]] ו[[מסכת מידות]]).
* '''לשון ה[[תנאים]]''' ('''לשון חכמים א'''')
:זו הלשון שבה נכתבו ה[[משנה]], ה[[תוספתא]] ו[[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]]. כאמור, בתקופה זו לשון חז"ל עדיין הייתה מדוברת בפי העם. מניחים שהדיבור פסק במהלך המאה השנייה לספירה.
* '''לשון ה[[אמוראים]]''' ('''לשון חכמים ב'''')
:העברית שמופיעה בתלמודים (הבבלי והירושלמי). בתקופה זו העברית כבר לא הייתה מדוברת, והשפה הכתובה מעורבת ב[[ארמית]]. מחלקים את לשון האמוראים לשני חלקים: לשון אמוראי ארץ ישראל (שמופיעה בתלמוד הירושלמי ובחלק מהמדרשים) ולשון אמוראי בבל (שמופיעה בתלמוד הבבלי).

==ראו גם==
* [[ספרות חז"ל]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=חז"ל|ויקימילון=חז"ל}}
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11383 החברה היהודית לאחר החורבן], ניתוח עולמם של החכמים, באתר [[מט"ח (ארגון)|מט"ח]]
* {{דעת|עמירם דומוביץ|daat/toshba/brahot/dor-2.htm|דור דור ודורשיו - סדר דורות חכמי התלמוד}}
* מתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3330 היצירה הספרותית של חז"ל]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תנאים}}
{{אמוראי ארץ ישראל}}
{{אמוראי בבל}}
{{סבוראים}}
{{אישים ביהדות}}

[[קטגוריה:חז"ל|*]]